חוגיראת נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ופטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") בערעור שהגיש המבקש על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת כ' ג'דעון) מיום 11.5.11, לפיו דחה בית משפט קמא את תביעתו לפיצוי בגין נזקי גוף, בהדגישו כי אין האירוע אשר עליו העיד המבקש בגדר תאונת דרכים עפ"י הגדרת חוק הפלת"ד.

הבקשה נתמכת רק בתצהיר המבקש, ובו נטען למצב כלכלי רעוע. המבקש טוען כי מאז התאונה הוא אינו עובד בשל נכותו בעקבות התאונה, ועל כן הוא נותר לפרנס את משפחתו המונה אשה ושישה ילדים על בסיס הבטחת הכנסה אשר הוא מקבל מהביטוח הלאומי. לדבריו אין לו נכסים, רכוש או חסכונות וכי אין לו קרובי משפחה או חברים אשר יכולים להלוות לו את הכספים האמורים.

המשיבה מתנגדת לבקשה בציינה כי המבקש הגיש הודעת ערעור במועד האחרון להגשת ערעור, הודעה שלא כוללת בחובה נימוקים, ועל כן בתגובתה מבקשת המשיבה לסלק את הערעור על הסף.

הפן הנורמטיבי:

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") קובעת, כהאי לישנא:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

בפטור מתשלום אגרה על המבקש להראות שני תנאים מצטברים, האחד כי ההליך מגלה עילה והשני כי אין ביכולתו לשלם את האגרה.

אשר לפטור מעירבון יוטעם כי בית המשפט, בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, עליו ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים. מצדו האחד של המתרס ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מצדו השני של המתרס יש להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו בסופו של יום ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו (ראו לעניין זה בש"א 3977/04 קבסא נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, תק-על 2004(3) 205 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות, תק-על 2001(1) 1322).

על מנת לאזן בין האינטרסים הנזכרים לעיל על המבקש פטור מהפקדת עירבון גם עליו מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד – העדר יכולת כלכלית, והשני – כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים (ראו בש"א 6747/97 רופל עובד נ' קצין התגמולים, תק-על 97(3) 518, בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383).

ההלכה קובעת כי על המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (בג"צ 544/98 שקד נ' הנשיא אהרון ברק, תק-על 98(1) 275, ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, תק-על 99(3) 115).

בנוסף לאמור לעיל, בבקשה לפטור מהפקדת עירבון על המבקש להוסיף ולהראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (טרם פורסם, 22.10.2009)), שכן הבקשה לפטור מהפקדת עירבון מעמידה רף דרישות גבוה מזה המוטל בבקשה לפטור מאגרה. בעוד פטור מתשלום אגרה הינו עניין שבין המערער לבין המדינה, הרי שהפקדת עירבון נועדה להבטיח את המשיב, על מנת שלא ייצא נפסד בשל חוסר יכולתו לגבות ההוצאות אשר ייפסקו לטובתו, ככל שייפסקו, במידה ויידחה הערעור (בש"א 7407/98 בן עזרא נ' הבנק הבינלאומי הראשון, תק-על 99(1) 1391 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות הנ"ל).

ובענייננו;

המבקש לא עמד בדרישות האמורות ולא פירט את הטעון פירוט, כך למשל הגיש בקשה וטען למצוקה כלכלית מבלי שצירף כל אסמכתא לאמור בבקשה, לרבות דפי ח-ן בנק בו מופקדת גמלת הבטחת הכנסה שמקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

זאת ועוד, בבקשה למתן פטור מהפקדת עירבון אין להבין האם למבקש אין קרובי משפחה או חברים, או האם אלה אינם יכולים לסייע לו לאחר שפנה אליהם בבקשה לסיוע, וגם בכך כשל המערער.

יחד עם זאת, גם אם אניח כי למערער מצוקה כלכלית אשר אינה מאפשרת לו תשלום אגרה והפקדת עירבון, דומה כי אין הוא עומד בתנאי הנוסף הנדרש, בנסיבות בהן לא הוכיח את סיכויי הערעור, מקום שהוגשה הודעת ערעור ללא נימוקי ערעור, בטענה כי נימוקי ערעור יוגשו בבוא היום מבלי שנמסר כל מועד.

בעניין זה אציין כי בקשתו למתן ארכה להגשת נימוקי ערעור נדונה על ידי בהחלטה מיום 27.6.11, שם קבעתי כי המבקש יגיש נימוקי ערעור בתוך 15 יום, דבר שלא נעשה עד כה.

בנסיבות אלה, כאשר אין המבקש עומד בשני תנאים מצטברים, הן בסוגית הפקדת העירבון והן בסוגית תשלום האגרה, ובעיקר בשל העובדה שאין בפניי כל טענה של ממש לגבי סיכויי הערעור, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון תוך 30 יום מהיום, כולל ימי פגרה, שאם לא כן יידחה הערעור, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ללא כל הודעה נוספת, או יימחק לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, ללא כל הודעה נוספת, בהתאמה.

החלטה זו ניתנת על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי.